בשנים האחרונות הקולר הקלאסי נאלץ לסגת מקדמת הבמה ולתת מקום לרתמה. מה בעצם ההבדל ביניהם? מה עדיף? ולמה? האם קולר מזיק לכלב? האם רתמה מומלצת לכלב? לשני הפריטים ה"סתמיים" האלה יש (מסתבר) השפעה מאוד גדולה על התפקוד ועל הבריאות של הכלב שלכם.

במאמר הזה, נעשה לכם סדר בדברים.  נעזור לכם גם להמנע מפציעות והוצאות וטרינריות עתידיות (וגם נחסוך לכם קנס של  500 ₪!).

נתחיל בפרטים היבשים – על פי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים התשס"ג-2002 סעיף 11(א) אסור לאפשר לכלב לצאת מחצר הבית, אלא רק עם רצועה שבעליו מחזיק. בנוסף, אורך הרצועה שבה מוחזק כלב מחוץ לחצר הבית לא יעלה על 5 מטרים ועל אורך וטיב הרצועה לאפשר למי שמחזיק בכלב לשלוט בו, בכל רגע, ולמנוע מהכלב להשתחרר ממנה או לפגוע באחרים. בקיצור, הכלב טייל ללא רצועה או הצליח להשתחרר ממנה? תתכוננו להיפרד מ-500 ₪.

אתם כרגע בוודאי חושבים – או.קיי, הבנו, חייבים לקשור את הכלב במהלך הטיול. מה העניין? קונים קולר ורצועה, ויאללה, יוצאים לטיול, לא?

אז זהו, שלא.

את הקולר הקלאסי כולם מכירים. זאת חגורה המתלבשת סביב הצוואר של הכלב ואליה מחברים את רצועת ההולכה. על פניו העניין קל, פשוט וטוב. במידה והכלב שלכם מאולף, רגוע, לא מושך ברצועה ושולט בכללי נימוס בריטיים בסיסיים, הקולר במקרה שלכם יעשה עבודה מעולה. אבל אם אתם נמנים עם הרוב הגדול ובמקום שאתם תוציאו את הכלב לטיול, הכלב מוציא אתכם לטיול, במקרה הזה מתחילה הבעיה.

מבנה הצוואר של הכלב מאוד דומה למבנה של הצוואר שלנו; קנה נשימה, בלוטות תריס, חוליות הצוואר ועוד… הקולר יושב על כל האיברים האלה וכל פעם שהכלב מושך או שאנחנו עושים לו "תיקון" (משיכה חדה ברצועה), הקולר לוחץ על איברים אלו. החיסרון של הקולר מתחיל מאי נוחות לכלב בזמן שהוא מושך ויכול להגיע אפילו לפגיעה באיברים פנימיים ונזק בלתי הפיך!

קשה להאמין שמוצר כל כך תמים ונפוץ יכול ליצור כל כך הרבה בעיות, אבל העובדות מדברות בעד עצמן ובדיוק בגלל זה הרתמה שועטת אל עבר קדמת הבמה!

נזקים העלולים להיגרם לכלב עקב שימוש בקולר:

• נזק לקנה הנשימה ואף קריסת קנה הנשימה.
• לחץ מתמיד על בלוטת התריס עלול ליצור דלקת בבלוטה ולגרום לנזקים משניים הנגרמים מתפקוד לקוי של הבלוטה.
• פגיעה בזרימת דם תקינה לאיברים כגון העיניים והאוזניים, כאשר המשיכה בקולר רציפה חזקה במיוחד. לאחר זמן מה הדבר עלול ליצור נזק באיברים האלה.
• גרימת לחץ עז על חוליות הצוואר ועמוד השידרה, ע"י משיכה חדה ופתאומית ברצועה (או אם עושים לכלב "תיקון" חד) . במקרים חמורים עלול להיגרם נזק נוירולוגי בלתי הפיך (עקב פריצת דיסק לדוגמא).
• פגיעה בחוליות הצוואר עלולה ליצור נזק לרגליים הקדמיות ולייצר תחושת נמלול, על מנת להתמודד עם התחושה הזאת הכלב נושך את כפות רגליו בצורה אינטנסיבית. כלבים אלה מאובחנים בשוגג כסובלים מאלרגיות.

*חשוב לציין – לכלבים מגזע קטן יש נטייה מולדת גבוהה יותר לפתח את הבעיות האלה.

הרתמה מתלבשת על הכלב כמו אפוד, היא עוטפת את בית החזה ונקודת החיבור שלה לרצועה נמצאת באזור השכמות של הכלב. בשל המבנה שלה, הרתמה מפזרת בצורה מתונה את הלחץ שנגרם לכלב בעת משיכה (בניגוד לקולר אשר מרכז את כל הלחץ על הצוואר). כמובן ששימוש ברתמה אינו פתרון קסם לכלב שמושך, וגם הרתמה עלולה לייצר פציעות כדוגמת שפשופים אם הכלב מושך בחוזקה. לכן, הפתרון לבעיית המשיכות הוא אילוף נכון. אחרי שחסכנו לכם 500 ₪ אז בהחלט אפשר להשקיע אותם בפגישה או שתיים עם מאלף!

דקלה איילון, מאלפת ומטפלת ההתנהגותית, מוסיפה –

"אחד הדגשים החשובים בבחירת קולר או רתמה לכלב הוא מידת הנוחות שלהם ולכן עם כלבים בעלי פרווה ארוכה ובמיוחד כאלה עם פרווה שנוטה להסתבך כמו פודלים למשל, חשוב לשים לב שהסוגר לא נתפס להם בפרווה ושהרתמה או הקולר לא דקים מדי ולא יכולים להסתבך ולגרום לקשרים.

בכלבים בעלי פרווה ארוכה או מתולתלת נעדיף קולר או רתמה רחבים וכך גם בכלבים בעלי קפלים בצוואר – למשל בול מסטיף או צ'או צ'או.

לכלבים בעלי אף פחוס כמו פאג, פקינז, בוקסר… רצוי להתאים מוצר שלא יקשה על הנשימה ולכן נעדיף עבורם רתמת גוף, לפחות בימי הקיץ."

לסיכומו של עניין, ההחלטה נתונה בידכם על סמך ההיכרות שלכם עם הכלב. אין הכרח לעבור לשימוש ברתמה במידה והכלב שלכם אינו בעייתי ולא מושך בטיולים. אל תמהרו להיפטר מהקולר, בניגוד לרתמה שאותה אסור להשאיר על הכלב שלא בשעת הטיול, הקולר יכול להישאר על הכלב כל הזמן, וזה מאוד חשוב שלכלב שלכם תמיד יהיה מחובר לקולר תג שם לזיהוי עם הפרטים שלכם.

אז בטיול הבא שלכם, מומלץ לשים לב להתנהגות הכלב שלכם וכך תוכלו להחליט מה מתאים לו יותר.

נ.ב

אל תשכחו שקיות לאיסוף צרכים, גם זה קנס לא קטן…

*המאמר הוא בגדר המלצה בלבד ואין לראות בו תחליף לייעוץ מקצועי.